יום ראשון ג’ אדר ב’ תשפ”ב
“מה שהתאווה מתגרה באדם, הוא מפני ששורש הנשמה למעלה מעולם התענוג, ולאחר שיורדת לעולם הזה משתוקקת להתענג. 
ואם האדם עובד את ה’ בתענוג ומתיקות, אזי הנפש מקבלת את מבוקשה. 
ואם אין האדם עובד את ה’ בשמחה, מחפשת הנפש תענוגים אחרים, והיא נוטה לתענוגים שפלים ח”ו.”