יום שישי כ"ד אדר א' תשפ"ב
בשעה שעושה ופועל פעולותיו ואף אם יהיו מעשים טובים בעצם מהותם הסכנה הצפונה בהם שמא ייחס זאת לעצמו לכשרונו וגדלותו ואם אפילו יתברך בלבבו לאמר כי ה' עזר לו בפעולותיו אין אלו אלא מס שפתיים מתוקות כי אז ידמה בדעתו כי גם פעל פעולותיו מתוך שפלות שאינה אלא שפלות מדומה ותרמית יצרו כי הוא רק מדבר ממציאות הרחמים ואינו חי עם מציאות הרחמים והנה הוא נפרד ממציאות הקדושה והוא מגשם פעולותיו מתוך שחי תמיד כמעט בלא יודעין עם גדלותו ולא מתוך שפלות האמיתי 
כי השפלות האמיתי היא השפלות הפשוטה שהוא מרגיש בכל רגע מחייו ובכל מאמצי חייו את מציאות הרחמים בבחינת מה שאמר דוד המלך ע"ה לולא ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי ובכל נשימה ונשימה שהוא חי הוא מפחד פחד עולם שלא ינתק ברגע קט קשרו עם מציאות בוראו שחי עמו כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי אשר כך ביטא דוד מלכא משיחא דביקותו בבורא יתברך