יום ג' כ"ה ניסן תשפ"ב נכון שאין מצוה לספר לחבר כל המחשבות והנסיונות שעובר על האדם ובודאי אם מסוגל להתגבר לבד אינו מחויב לספר לחבר.  עלינו לקבוע דבר ברור שאם יש לו חבר נאמן שמסוגל לשפוך לפניו את אשר בלבנו. יש כבר התועלת אף אם לא ניצל את החברות בפועל. אבל אם לא מדבר עם החבר מחמת הבושה או מחמת הפחד כי אינו יודע מה תהיה התגובה של החבר אז לא נחשב החבר כרופא נאמן והדבורים כתרופה אמינה.