​יום ה’ ט’ טבת תשפ”א
נִתָּן לָאָדָם לַעֲלוֹת עַל דֶּרֶךְ הַמַּאֲבָקִים עִם עַצְמוֹ, עַל יְדֵי אוֹתוֹ כּחַֹ שֶׁמָּסַר לָנוּ הַקָּבָּ”ה 
“פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם”. 
הָאָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת, 
אֶלָּא לְהַטּוֹת לְבָבוֹ לִנְקֻדַּת הַבְּחִירָה בַּטּוֹב
בְּכָל אֲמִתּוּת לִבּוֹ.​